אַ-זַּאוִיַה Az-Zawiya الزاوية
נ"צ : 2063.2843
גובה מעל פני הים: 73
מ'
נפה (1945) : צפת
מחוז (1945) : הגליל
שם המקום כיום: (אין)
ישובים סמוכים כיום: נאות
מרדכי
שטח כולל (1945): 3,958
דונם
בעלות על הקרקע (1945): ערבית – 3,797 דונם
ממשלתית
– 161 דונם
הרכב אתני/דתי: ערבים
מוסלמים
מס' תושבים (1922): אין
נתונים
" (1931): 590
"
(1945): 760
"
(1948): 800
תאריך נפילה: 19.5.1948
מגיני הישוב: לוחמים
מקומיים
יחידה כובשת: גדוד
11 (חט' גולני)
תאריך נטישה/גירוש: 19.5.1948
סיבת נטישה: הג/ג
הוקמו לפני 1948: (אין)
הוקמו
אחרי 1948: חלק
מנאות מרדכי
על
חורבות הישוב: (אין)
הכפר א-זאויה שכן בליבו של
עמק החולה, כ-6 ק"מ דרומית דרומית-מזרחית מאל-ח'אלצה (קרית שמונה). אדמותיו
גבלו באדמות הכפר א-נאעמה בצפון, א-צאלחיה במזרח, וביצות החולה בדרום. אל-ח'אלידי
מוסיף שתעלת מים חצתה את הכפר לשניים, וגשר חיבר בין שני החלקים. תושבי הכפר היו
כולם מוסלמים. הם התפרנסו מחקלאות וגידלו ירקות ופירות בשטחים שממזרח ומדרום לכפר,
וגם זרעו תבואה.[1]
הכפר קיים לפחות מן
התקופה העת'מאנית. בשנת 1931 נפקדו בו 590 תושבים, שהתגוררו ב-141 בתים. בשנת 1945
התגוררו בו 760 תושבים.[2]
ע"פ תכנית החלוקה של
האו"ם מנובמבר 1947 נכלל הכפר בתחומי המדינה היהודית. לא ידוע לנו על אירועים
שבהם היה מעורב הכפר בחודשי המלחמה הראשונים. בסוף אפריל דיווח המודיעין הציוני כי
הכוח הערבי בכפר מונה כ-60 לוחמים.[3]
במאי 1948 כבשו הכוחות
הציוניים, במסגרת מבצע "יפתח" בפיקודו של יגאל אלון, את האיזור כולו.
באיזור עמק החולה הפעילה ה"הגנה" מערכת של לוחמה פסיכולוגית – הפצת
שמועות על כוונותיהם הרעות של היהודים, במטרה להבריח את הערבים מן האיזור. מערכת
תעמולה זו, התקפות מקומיות של ה"הגנה", וכן ההשפעה של נפילת צפת הערבית
(ב-10 במאי) הביאו להתרוקנות איזור עמק החולה מתושביו הערבים. בני מוריס, אשר
בספרו על "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים" כתב כי הכפר ננטש ב-24
במאי בעקבות "מתקפה צבאית על הישוב", שינה את דעתו במהדורה המעודכנת של
הספר. לדבריו, הכפר הותקף ונרגם במרגמות ב-19 במאי על ידי גדוד 11 של חטיבת גולני,
שההוראות שניתנו לו היו לכבוש את הכפר, להרוס אותו ולגרש את תושביו. ואכן הכפר
נכבש ותושביו גורשו. פלוגה ד' דיווחה לגדוד כי בהתאם להוראה להרוס את הכפר, שני
בתים פוצצו בחומר נפץ, השאר הוצתו, ולבסוף טרקטור סיים את מלאכת הריסת הבתים.[4]
קיבוץ נאות מרדכי,
שהוקם ב-1946 מצפון לכפר אך ככל הנראה לא על אדמותיו, התפשט אחרי 1948 אל תוך
אדמות הכפר.
לא נשאר כל זכר לכפר.
המקום משמש כשדה חקלאי של קיבוץ נאות מרדכי.[5]
* הנתונים נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם.
** הנתונים המתייחסים לשנים 1931, 1945 נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם. נתוני
1948 חושבו על פי הגידול הטבעי שהיה בין השנים 1931-1945.
1. אל-ח'אלידי, שם. מפת גבולות כפרים (1946).
2. גרוסמן, עמ' 118. אל-ח'אלידי, שם.
3. א"צ, 1082/922/1975 עמ' 211.
4. מוריס, לידתה (2004), עמ' 251, 347
(באינדקס הכפרים שבעמ' xvi עדיין מופיע בטעות התאריך הישן: 24 במאי). השווה עם מוריס, לידתה
(1991), עמ' 172.
5. אל-ח'אלידי, שם.
Al-Khalidi, Walid (ed.), All that
remains: the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948
, (Washington DC: 1992), “al-Zawiya", p. 508.
Morris Benny, The Birth of the Palestinian Refugee
Problem Revisited , Cambridge, 2004
ארכיון
צה"ל (א"צ), תיק 1082/922/1975.
גרוסמן
דוד, הכפר הערבי ובנותיו, (יד יצחק בן צבי, 1994).
מוריס
בני, לידתה של בעית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, (עם עובד, 1991).
מפות
בריטיות (1942) קנ"מ 1:100,000, הדפסה מחודשת 1959.
מפות
המרכז למיפוי ישראל, קנ"מ 1:50,000.
מפת
גבולות כפרים (1946).