Make your own free website on Tripod.com

 

אַ-זּוּק אַל-פַוְקַאנִי Az-Zuq al-Fawqani الزوق الفوقاني

 (זוק אל-חאג')

 

נתונים כלליים

 

נ"צ :                              2055.2942

גובה מעל פני הים:             262 מ'

נפה (1945) :                   צפת

מחוז (1945) :                  הגליל

שם המקום כיום:               א-זוק אל-פוקאני

ישובים סמוכים כיום:           יובל, כפר גלעדי

הצג את מפת האיזור

 

שטח*

שטח כולל (1945):             1,832 דונם

בעלות על הקרקע (1945):   ערבית – 1,789 דונם

                                    ממשלתית – 43 דונם

 
אוכלוסיה**

הרכב אתני/דתי:                ערבים מוסלמים

מס' תושבים (1922):          אין נתונים

       "       (1931):           אין נתונים

       "       (1945):           160

       "       (1948):           170

 

כיבוש וגירוש

תאריך נפילה:                   מאי 1948

מגיני הישוב:                     אין נתונים

יחידה כובשת:                   אין נתונים

תאריך נטישה/גירוש:          מ-12.5.1948 עד 21.5.1948

סיבת נטישה:                    ל,ה

 

ישובים יהודיים על אדמות הישוב

הוקמו לפני 1948:              (אין)      

הוקמו אחרי 1948:             חלק מיובל

על חורבות הישוב:             (אין)

 

 

תיאור כללי

הכפר א-זוק אל-פוקאני שכן בצפון עמק החולה, סמוך לגבול לבנון, כ-4.5 ק"מ צפונית צפונית-מזרחית מאל-ח'אלצה (קרית שמונה). ממערב לכפר זרם נחל בריע'ית (עיון). שטחי הכפר, 1,832 דונם, גבלו באדמות הישובים אבל אל-קמח (בצפון), כפר גלעדי (במערב), א-זוק א-תחתאני (בדרום), וא-סנבריה ומעיין ברוך (במזרח). דרכי עפר הובילו מהכפר לישובים הסמוכים. פירוש שמו של הכפר "א-זוק" אינו ברור ויתכן שבא מארמית. החלק השני "אל-פוקאני" משמעותו "העליון", ובא להבדילו משכנו הדרומי, שנקרא "א-תחתאני" (התחתון). תושבי הכפר גידלו עצי פרי וזיתים בשטחים שמצפון וממערב לכפר, והפעילו טחנת קמח מדרום לכפר.[1]

 

ההסטוריה של הכפר

בכפר נמצאו שרידים המעידים על ישוב עתיק במקום. הישוב הנוכחי הוקם בתקופה העת'מאנית. בשנת 1945 התגוררו בו 160 תושבים.[2]

 

1948 - נפילת הכפר

ע"פ תכנית החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 נכלל הכפר בתחומי המדינה היהודית. לא ידוע לנו על אירועים שבהם היה מעורב הכפר בחודשי המלחמה הראשונים, למעט קרב שטיבו אינו ידוע, שהתנהל בין הגדוד ה-3 של הפלמ"ח ללוחמים ערביים סביב שני כפרי א-זוק, כנראה במחצית הראשונה של אפריל 1948.

במאי 1948 כבשו הכוחות הציוניים, במסגרת מבצע "יפתח" בפיקודו של יגאל אלון, את האיזור כולו. באיזור עמק החולה הפעילה ה"הגנה" מערכת של לוחמה פסיכולוגית – הפצת שמועות על כוונותיהם הרעות של היהודים, במטרה להבריח את הערבים מן האיזור. מערכת תעמולה זו, התקפות מקומיות של ה"הגנה", וכן ההשפעה של נפילת צפת הערבית (ב-10 במאי) הביאו להתרוקנות איזור עמק החולה מתושביו הערבים. בני מוריס, שמתבסס על דו"ח של המודיעין הישראלי, מונה את א-זוק אל-פוקאני בין הכפרים שננטשו בעקבות לוחמה פסיכולוגית והתקפה של ה"הגנה", כנראה ב-21 במאי, שכן בתאריך זה הוא מציין כי הכפר ננטש.[3]

 

ישובים יהודיים על אדמות הכפר

מושב יובל (1952) הוקם על אדמות הכפר, אם כי חלקו יושב על אדמות הכפר הסמוך אבל אל-קמח.

 

מה נשאר מהכפר

אל-ח'אלידי כותב שאבני הבתים ההרוסים פזורים על פני האתר, שמצמיח עשב, קוצים ושיחי צבר. הישוב יובל משתמש באדמות הכפר לעיבוד ומרעה.[4]

 

 

הערות

* הנתונים נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם.

** הנתונים המתייחסים לשנים 1931, 1945 נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם. נתוני 1948 חושבו על פי הגידול הטבעי שהיה בין השנים 1931-1945.

 

1. אל-ח'אלידי, שם. מפת גבולות כפרים (1946).

2. גרוסמן, עמ' 118. אל-ח'אלידי, שם.

3. מוריס, לידתה (2004), עמ' 251, xvi.

4. אל-ח'אלידי, שם.

 

 

מקורות

 

Al-Khalidi Walid (ed.), All that remains: the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948 , (Washington DC: 1992),"al-Zuq al-Fawqani (Zuq al-Hajj)", pp. 508-509.

 

Morris Benny, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited , Cambridge, 2004.

 

גרוסמן דוד, הכפר הערבי ובנותיו, (יד יצחק בן צבי, 1994).

מפות בריטיות (1942) קנ"מ 1:100,000, הדפסה מחודשת 1959.

מפות המרכז למיפוי ישראל, קנ"מ 1:50,000.

מפת גבולות כפרים (1946).