Make your own free website on Tripod.com

 

אַ-זּוּק אַ-תַּחְתַאנִי Az-Zuq at-Tahtani الزوق التحتاني

 

נתונים כלליים

 

נ"צ :                              2057.2915

גובה מעל פני הים:             144 מ'

נפה (1945) :                   צפת

מחוז (1945) :                  הגליל

שם המקום כיום:               א-זוק א-תחתאני

ישובים סמוכים כיום:           קרית שמונה, בית הלל

הצג את מפת האיזור

 

שטח*

שטח כולל (1945):             11,634 דונם

בעלות על הקרקע (1945):   ערבית – 9,368 דונם

                                    יהודית – 1,630 דונם

                                    ממשלתית – 636 דונם

 
אוכלוסיה**

הרכב אתני/דתי:                ערבים מוסלמים

מס' תושבים (1922):          אין נתונים

       "       (1931):           626

       "       (1945):           1,050

       "       (1948):           1,150

 

כיבוש וגירוש

תאריך נפילה:                   מאי 1948

מגיני הישוב:                     לוחמים מקומיים

יחידה כובשת:                   אין נתונים

תאריך נטישה/גירוש:          11.5.1948

סיבת נטישה:                    ב

 

ישובים יהודיים על אדמות הישוב

הוקמו לפני 1948:              (אין)      

הוקמו אחרי 1948:             חלק מקרית שמונה, חלק מבית הלל

על חורבות הישוב:             (אין)

 

 

 

תיאור כללי

הכפר א-זוק א-תחתאני שכן על גבעה בצפון עמק החולה, כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית מאל-ח'אלצה (קרית שמונה). הכפר ישב על כביש אל-ח'אלצה-באניאס (כיום כביש 99). ממזרח לכפר זרם נחל בריע'ית (עיון). שטחי הכפר כללו 11,634 דונם והשתרעו משני עברי הנחל. בחלק מהשטח הזה ישב כפר פלסטיני נוסף: אל-מנשיה (כ-1.5 ק"מ צפונית-מזרחית לכפר). שכנים נוספים לכפר היו א-זוק אל-פוקאני (מצפון), מושב בית הלל (מדרום-מזרח), אל-ח'אלצה (מדרום-מערב), וקיבוץ כפר גלעדי (מצפון-מערב). פירוש שמו של הכפר "א-זוק" אינו ברור ויתכן שבא מארמית. החלק השני "א-תחתאני" משמעותו "התחתון", שכן שכנו הצפוני נקרא "אל-פוקאני" (העליון). תושבי הכפר עסקו בחקלאות, וגידלו פירות, בעיקר בשטחים שמדרום לכפר. את המים לקחו מהנחל הסמוך וכן הפעילו לאורכו טחנות קמח.[1]

 

ההסטוריה של הכפר

כמו רוב הכפרים בעמק החולה גם א-זוק א-תחתאני היה כפר יחסית חדש, שהוקם בתקופה העת'מאנית. עד אמצע המאה ה-19 היה כנראה מיושב ונטוש לסירוגין. רובינזון מצא אותו מיושב.[2]  בסוף המאה ה-19 בתי הכפר היו בנויים אבן ובוץ, ומספר תושביו היה כ-100 נפש. במפקד 1931 התגוררו בכפר 626 תושבים, כולם מוסלמים, למעט נוצרי אחד. בשנת 1945 הגיע מספר התושבים לכדי 1,050 נפש.[3]

 

1948 - נפילת הכפר

ע"פ תכנית החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 נכלל הכפר בתחומי המדינה היהודית. לא ידוע לנו על אירועים שבהם היה מעורב הכפר בחודשי המלחמה הראשונים, למעט קרב שטיבו אינו ידוע, שהתנהל בין הגדוד ה-3 של הפלמ"ח ללוחמים ערביים סביב שני כפרי א-זוק, כנראה במחצית הראשונה של אפריל 1948. בסוף אותו חודש דיווח המודיעין הציוני כי הכוח הערבי בכפר מונה 40 לוחמים.[4]

במאי 1948 כבשו הכוחות הציוניים, במסגרת מבצע "יפתח" בפיקודו של יגאל אלון, את האיזור כולו. באיזור עמק החולה הפעילה ה"הגנה" מערכת של לוחמה פסיכולוגית – הפצת שמועות על כוונותיהם הרעות של היהודים, במטרה להבריח את הערבים מן האיזור. מערכת תעמולה זו, התקפות מקומיות של ה"הגנה", וכן ההשפעה של נפילת צפת הערבית (ב-10 במאי) הביאו להתרוקנות איזור עמק החולה מתושביו הערבים. בני מוריס, שמתבסס על דו"ח של המודיעין הישראלי, מונה את א-זוק א-תחתאני בין הכפרים שניטשו בעקבות נפילת צפת הערבית. לדבריו הכפר ניטש ב-11 במאי.[5]

 

ישובים יהודיים על אדמות הכפר

לאחר 1948 הוקם במקום בסיס צבאי, וכן מינחת מטוסים. העיר קרית שמונה, שהוקמה ב-1950 על חורבות העיירה אל-ח'אלצה, התרחבה לעבר אדמות הכפר, וכיום כמה מן השכונות המזרחיות שלה, וכן איזור התעשיה הצפוני, נמצאות עליה. גם מושב בית הלל, שהוקם ב-1940 על אדמות לזאזה, התרחב לאחר 1948 לתוך אדמות הכפר.

 

מה נשאר מהכפר

אל-ח'אלידי כותב שרק בית אחד נותר, והוא משמש כמשרד של מינחת מטוסים סמוך. צמחיה מכסה את שאר השטח.[6]

 

 

הערות

* הנתונים נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם.

** הנתונים המתייחסים לשנים 1931, 1945 נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם. נתוני 1948 חושבו על פי הגידול הטבעי שהיה בין השנים 1931-1945.

 

1. אל-ח'אלידי, שם. מפת גבולות כפרים (1946).

2. גרוסמן, עמ' 121.

3. אל-ח'אלידי, שם.

4. א"צ, 1082/922/1975 עמ' 211.

5. מוריס, לידתה (2004), עמ' 250.

6. אל-ח'אלידי, שם.

 

 

מקורות

 

Al-Khalidi Walid (ed.), All that remains: the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948 , (Washington DC: 1992),"al-Zuq al-Tahtani", pp. 509-510.

 

Morris Benny, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited , Cambridge, 2004.

 

ארכיון צה"ל (א"צ), תיק 1082/922/1975.

גרוסמן דוד, הכפר הערבי ובנותיו, (יד יצחק בן צבי, 1994).

מפות בריטיות (1942) קנ"מ 1:100,000, הדפסה מחודשת 1959.

מפות המרכז למיפוי ישראל, קנ"מ 1:50,000.

מפת גבולות כפרים (1946).