נתונים:
נ"צ : 2160.2921
גובה מעל פני הים : 550
מ'
נפה (1967) : קוניטרה
מס' תושבים (1967)* : 1,870
תאריך נפילה : 9.6.1967
יחידה כובשת : אין
נתונים
ישובים על אדמות הכפר: (אין)
כפר סורי הרוס בצפון הגולן,
כ-2.5 ק"מ דרומית-מזרחית לבאניאס. תושביו היו בני העדה העלאוית. במרכז הכפר
היה מעיין, המכוסה בקמרון בנוי. בבתי הכפר שובצו אבני בניין עתיקות. הכפריים היו
אריסים על אדמות האמיר פאעור.
הכפר הוקם במאה ה-17. החוקר
הגרמני אולריך זטצן (Ulrich Seetzen), שביקר בגולן
ב-1805, מזכיר את שמו. הנוסע הגרמני ספ (Sepp) ציין בשנת
1845 כי בכפר מתגוררים עלאוים. ויקטור גרן תאר את הבניה הגסה של בתי הכפר, וח'אן
חדש שנבנה ליד המעיין. הוא מציין כי רוב תושבי הכפר הם עלאוים. חוקר אחר, החיפאי
גוטליב שומאכר (Gottlieb
Schumacher), שערך סקר מקיף בגולן בשנים 1884-1885,
אישר כי בכפר מתגוררים עלאוים, שמוצאם מהרי אנצריה בסוריה. הם דוברים תורכית
וערבית, ומגדלים טבק ועצי פרי. דתם העלאוית מושפעת ממנהגי הסביבה הסונית. ב-1913
התארחו אצל אחד מעשירי הכפר חברי "המכון הפרוטסטנטי לפלשתינה" וציינו כי
ביתו מרוהט בסגנון אירופי. במפקד 1960 נמנו בכפר 1,523 נפשות, וב-1967 התגוררו בו
כ-1,870 נפש. ביוני 1967 בוצע באיזור זה מאמץ הפריצה העיקרי של הצבא הישראלי לרמת
הגולן. הכפר נכבש ב-9 ביוני בשעות הערב.
הערות:
* מספר התושבים בשנת 1967
חושב לפי נתוני מפקד האוכלוסין 1960 בתוספת 3% ריבוי טבעי לכל שנה.
מקורות:
ברסלבסקי יוסף, הידעת את
הארץ (הקיבוץ המאוחד, 1946), כרך א', עמ' 172.
גרן, תיאור גאוגרפי של
א"י (יד בן צבי, 1982), כרך ז', עמ' 185.
שור נתן, תולדות הגולן
(אפי מלצר, 2002), עמ' 132, 147, 168, 185, 288.
כל מקום ואתר (משרד הבטחון, 1995), הערך
"עין פית", עמ' 253.
מפת טיולים וסימון שבילים –
החרמון והגולן, קנ"מ 1:50,000, הוצאת החברה להגנת הטבע.