ח'ושניה Khushniyya خشنيّة

 

נתונים:

 

נ"צ :                              2261.2673

גובה מעל פני הים :            760 מ'

נפה (1967) :                   קוניטרה 

מס' תושבים (1967)* :        1,990

תאריך נפילה :                  11.6.1967, 9.10.1973

יחידה כובשת :                  חטיבה 10

ישובים על אדמות הכפר:     קשת

 

 

 

עיירה סורית הרוסה במרכז רמת הגולן, כ-14 ק"מ מדרום לקוניטרה, וכ-2 ק"מ מצפון לתל א-טליע (גבעת טליה). העיירה כללה את החלק הישן, הדרומי, ובו שרידי הכפר העתיק, וחלק חדש, צפוני, שבו הרחובות מצטלבים בזוית ישרה והבתים בנויים בצורה מרווחת יותר. כביש ראשי חצה את העיירה ממערב למזרח, תוך שהוא מתפתל צפונה ואחר כך צפונה-מזרחה בתוך העיירה. המסגד של העיירה שכן לצד הכביש. קו צינור הנפט T.A.P עבר כ-2 ק"מ ממערב לעיירה. מחוץ לח'ושניה היו שני מחנות צבא סוריים. העיירה שימשה כבירת תת-הנפה (נאחיה) ח'ושניה, שכללה את החלק הדרומי של נפת קוניטרה.

בתקופה הרומית והביזנטית היה במקום כפר גדול ובו מקדש פגאני. המקום הוסיף להיות מאוכלס גם לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-7, וכנראה גם בתקופה הממלוכית והעת'מאנית. החוקר הגרמני אולריך זטצן (Ulrich Seetzen), שביקר בגולן ב-1805, מזכיר את שמו של הכפר. בסביבות שנת 1878 התיישבו במקום צ'רקסים, והפכו את ח'ושניה לישוב גדול. לדברי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר, היו בכפר בשנת 1913 300 מבנים, וחלקו הצפוני (החדש) של הישוב הצטיין ברחובות רחבים ובהם בתי בזלת יציבים, חנויות ותחנת משטרה. בנוסף לצ'רקסים, התגוררו בכפר גם ערבים, ארמנים ויוונים. במפקד 1960 נמנו בכפר 1,615 תושבים. האוכלוסיה גדלה עד לכדי 1,990 נפש בשנת 1967 הודות לריבוי טבעי.

המקום נכבש בידי חטיבה 10 הישראלית ב-11 (או ב-12) ביוני 1967, כלומר בימים שלאחר הפסקת האש. תושביו גורשו ובתי הכפר, למעט המסגד, נהרסו. לעומת זאת המבנים במחנות הצבא הסוריים הסמוכים לא נהרסו ויחידות צבא ישראליות השתכנו בהם.

במלחמת אוקטובר 1973 ח'ושניה שוחררה לזמן קצר בידי כוחות סוריים – חייל סורי אף רשם את שמו על קיר המסגד הנטוש. הראשונה שהגיעה לעיירה וחצתה אותה היתה חטיבת הטנקים מס' 51 שפעלה במסגרת הדיויזיה הממוכנת מס' 9. אחריה הגיעו יחידות מהדיויזיה המשוריינת ה-1, שחלקן נשארו במקום וחלקן המשיכו להתקדם לעבר כפר נפאח'. בעקבות התקפת הנגד הישראלית ב-9 באוקטובר נוצר במקום "כיס ח'ושניה" אליו נדחקו כל הכוחות הסוריים שפעלו באיזור, בפיקוד הדיויזיה המשוריינת מס' 1. עתה תקפו הכוחות הישראליים את ה"כיס" משני כיוונים: אוגדה 146 תקפה מדרום, ואוגדה 210 מצפון. ח'ושניה נכבשה על ידי חטיבה 9, והכוחות הסוריים נסוגו מזרחה.

לאחר סיום המלחמה, באוקטובר 1974, התנחלו יהודים, שישבו קודם לכן בעיר קוניטרה, במחנה צבאי נטוש בפאתי העיירה, וקראו לעצמם "מושב קשת". בספטמבר 1978 הועברה ההתנחלות למקום הקבע שלה למרגלות תל א-טליע, כ-2 ק"מ מדרום לח'ושניה, ושם היא קיימת עד היום.

העיירה ח'ושניה כיום הרוסה לחלוטין, למעט המסגד הנטוש, המכוסה בכתובות גרפיטי ישראליות. בחלקה הדרומי של העיירה נתגלו שרידים מהישוב הקדום, הכוללים קיר ובו שער מקושת, שרידי קירות וחלק מפסל של אדם לבוש טוגה.

 

תמונות

 

הערות:

* מספר התושבים בשנת 1967 חושב לפי נתוני מפקד האוכלוסין 1960 בתוספת 3% ריבוי טבעי לכל שנה.

 

מקורות:

הבר איתן, זאב שיף (עורכים), לקסיקון מלחמת יום הכיפורים (זמורה-ביתן-דביר, 2003), הערך "חושניה", עמ' 164.

קיפניס יגאל, "המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים", קתדרה 116 (תמוז תשס"ה), עמ' 117-146.

שור נתן, תולדות הגולן (אפי מלצר, 2002), עמ' 59, 132, 188-189, 248-249, 278, 290.

כל מקום ואתר (משרד הבטחון, 1995), הערכים "ח'שניה" (עמ' 142), "קשת" (עמ' 283).

מפת טיולים וסימון שבילים – החרמון והגולן, קנ"מ 1:50,000, הוצאת החברה להגנת הטבע.

סיור במקום.