Make your own free website on Tripod.com

 

גַ'מַּאסִין אַ-שַּרְקִי Jammasin ash-Sharqi جمّاسين الشرقي

 

 

נתונים כלליים

 

נ"צ :                              1343.1671

גובה מעל פני הים:             15 מ'

נפה (1945) :                   יפו

מחוז (1945) :                  לוד

שם המקום כיום:               תל גיבורים (בני ברק)

ישובים סמוכים כיום:           בתוך בני ברק

הצג את מפת האיזור

 

שטח*

שטח כולל (1945):             358 דונם

בעלות על הקרקע (1945):   ערבית – 286 דונם

                                    יהודית – 54 דונם

                                    ממשלתית – 18 דונם

 
אוכלוסיה**

הרכב אתני/דתי:                ערבים מוסלמים

מס' תושבים (1922):          אין נתונים

       "       (1931):           395

       "       (1945):           730

       "       (1948):           840

 

כיבוש וגירוש

תאריך נפילה:                   אין נתונים

מגיני הישוב:                     אין נתונים

יחידה כובשת:                   אין נתונים

תאריך נטישה/גירוש:          מרץ 1948 (?)

סיבת נטישה:                    ב

 

ישובים יהודיים על אדמות הישוב

הוקמו לפני 1948:              (אין)      

הוקמו אחרי 1948:             התרחבות של העיר בני ברק

על חורבות הישוב:             שכ' תל גיבורים (בני ברק)

 

 

תיאור כללי

הכפר ג'מאסין א-שרקי שכן מדרום לנחל אל-עוג'א (הירקון) ומצפון למושבה היהודית בני ברק (כיום חלק מבני ברק). פירוש השם "ג'מאסין" הוא מגדלי תאואים. "א-שרקי" פירושו המזרחי (להבדיל מהכפר המערבי). מעט מאד ידוע על כפר זה. שטח הכפר היה 358 דונם בלבד, רצועה צרה ממזרח למערב, שגבלה בדרום בבני ברק, בצפון בשיח' מוניס ובמערב ברמת גן. בתי הכפר נבנו בפשטות. תושביו היו מוסלמים ועסקו בגידול תאואים עד 1948.[1]

 

ההסטוריה של הכפר

השם "ג'מאסין" מוזכר לראשונה ברישומים עת'מאניים משנת 1596, ומציין שני שבטים נפרדים באיזור הירקון, תחת נפת בני צעב (מחוז שכם), דבר התואם את החלוקה לשני כפרים גם בתקופת המנדט. לא ברור אם מדובר באותם שטחים שבהם היו קיימים הכפרים עד 1948, שכן הגבול הדרומי של נפת בני צעב הוא הירקון, והכפרים של תקופת המנדט היו ממוקמים מעט מדרום לירקון. כמו אחיו המערבי, גם כפר זה הוקם במאה ה-18 והיה בנוי בקתות עץ וחימר. בשנת 1931 נפקדו בו 395 תושבים ובשנת 1945 נאמד מספר התושבים בכ-730 נפש.[2]

 

1948 - נפילת הכפר

על פי תכנית החלוקה מ-1947 הכפר נכלל בתחומי המדינה היהודית. לא ברור עד כמה היה מעורב בלחימה ב-1948. ב-2 בינואר הותקף בירי אוטובוס יהודי בכביש תל אביב-הרצליה*** הסמוך לכפר, ו-2 נוסעים נפצעו. אולם לפי דו"ח של ה"הגנה" היריות באו מעבר לירקון, ולא מהצד של הכפר. בדו"ח אחר נכתב כי היריות שנורו על האוטובוס מצד "ג'מוסין א-שרקיה" בוצעו על ידי זרים שנוהגים לבוא למקום למרות שכניסתם נאסרה על ידי תושבי המקום.[3]

אין בידינו מידע על מועד נטישת הכפר, או על הסיבות שהובילו לכך. על פי מיקומו סביר להניח שהוא נכבש וננטש בחודשים הראשונים של 1948 ובכל מקרה לא מאוחר מחודש אפריל, שכן בזמן זה כל הסביבה הקרובה שלו כבר היתה בידי היהודים.

חלק מן המקורות אינם עושים הבחנה בין כפר ג'מאסין א-שרקי לאחיו המערבי. בני מוריס למשל, כתב שאחרוני התושבים של "ג'מאסין" עזבו ב-17 במרץ 1948 בגלל "פחד כללי".[4] ידוע שהכפר המערבי ננטש בינואר 1948. לפיכך יתכן שתושבי ג'מאסין א-שרקי הם אלו שנשארו עד ה-17 למרץ.

 

ישובים יהודיים על אדמות הכפר

העיר בני ברק התרחבה על שטח הכפר, מדובר בשכונת "תל גיבורים" ובאיזור המוסכים שבצפון העיר כיום.

 

מה נשאר מהכפר

כמה מבתי הכפר קיימים היום, והם מהווים מעין מובלעת של בתים ישנים בשכונה חדשה יותר. המקום נמצא בהמשך רח' אברבנאל לכיוון מערב. הבתים מאוכלסים ביהודים.

 

 

הערות

* הנתונים נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם.

** הנתונים המתייחסים לשנים 1931, 1945 נלקחו מתוך אל-ח'אלידי, שם. נתוני 1948 חושבו על פי הגידול הטבעי שהיה בין השנים 1931-1945.

*** כיום רח' אבא הלל ברמת גן.

 

1. אל-ח'אלידי, שם. יהב, עמ' 114.

2. גרוסמן, עמ' 150. אל-ח'אלידי, שם.

3. א"צ 35/2687/1949, עמ' 319. א"צ 132/8275/1949, עמ' 130. ראה גם בא"צ 13/6647/1949 עמ' 202-204.

4. מוריס, שם, עמ' 81.

 

מקורות

 

Al-Khalidi, Walid (ed.), All that remains: the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948 , (Washington DC: 1992),"Al-Jammasin al-Sharqi", p. 245.

 

ארכיון צה"ל (א"צ), תיקים 35/2687/1949, 132/8275/1949, 13/6647/1949.

גרוסמן דוד, הכפר הערבי ובנותיו, (יד יצחק בן צבי, 1994).

יהב דן, יפו, כלת הים – מעיר ראשה לשכונת עוני, דגם לאי-שוויון מרחבי (תמוז, 2004).

מוריס בני, לידתה של בעית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, (עם עובד, 1991).

מפות המרכז למיפוי ישראל, קנ"מ 1:50,000.

מפת גבולות כפרים (1946).

סיור באתר.