Make your own free website on Tripod.com

 

חִ'רְבַּת פַטַּאטַה  Khirbat Fattata  خربة فطّاطة

 (אַל-וֻחַיְדַאת)

 

נתונים כלליים

 

נ"צ :                              1294.1112

גובה מעל פני הים :            140 מ'

נפה (1945) :                   באר שבע

מחוז (1945) :                  עזה

שם המקום כיום:               חרבת פטוט

ישובים סמוכים כיום:           קרית גת, עוזה

הצג את מפת האיזור

 

שטח

שטח כולל (1945):             כ-8,000 דונם*

בעלות על הקרקע (1945):   אין נתונים

 

אוכלוסיה

הרכב אתני/דתי:                ערבים מוסלמים (בדואים)

מס' תושבים (1922):          אין נתונים

       "       (1931):           כ-300

       "       (1945):           אין נתונים

       "       (1948):           כ-550

 

כיבוש וגירוש

תאריך נפילה:                   סוף אוקטובר - תחילת נובמבר 1948

מגיני הישוב:                     הצבא המצרי

יחידה כובשת:                   אין נתונים

תאריך נטישה/גירוש:          אין נתונים

סיבת נטישה:                    ?

 

ישובים יהודיים על אדמות הכפר

הוקמו לפני 1948:              (אין)      

הוקמו אחרי 1948:             עוזה

על חורבות הישוב:             (אין)

 

 

תיאור כללי

ח'רבת פטאטה היה כפר בדואי בצפון הנגב, כק"מ וחצי מדרום לעיראק אל-מנשיה. ישוב זה היה הצפוני ביותר בנפת באר שבע. תושביו היו בני שבט אל-וחידאת, למטה אל-ג'באראת. אנשי השבט סיפרו לעארף אל-עארף כי מוצאם משבט קריש (שבטו של הנביא מוחמד), וכי אבותיהם עזבו את חג'אז ונדדו במצרים, עבר הירדן ופלסטין, עד שהשתקעו בצפון הנגב. כמה מאבותיהם קבורים בכפר יאלו. יש האומרים כי לשבט קרבת דם לאמיר פאעור, ראש שבט ערב אל-פדל שברמת הגולן. אחרים טוענים לקרבת דם בינם לבין שבט אל-וחידאת שלמטה התראבין. על פי אל-עארף (1937) מספרם של בני השבט "קרוב לשלוש מאות".[1] ככל הנראה מספרם ב-1948 הגיע לכדי 550 נפש.

 

1948 - נפילת הכפר

אין בידנו מידע על כיבוש הכפר, אולם על פי מיקומו בשולי "כיס פאלוג'ה" ניתן להניח שנתפס בידי הצבא הישראלי בסוף אוקטובר או בתחילת נובמבר 1948. לאחר מכן שימש הכפר את הצבא הישראלי למצור על כיס פאלוג'ה, ובסוף דצמבר 1948 שימש כבסיס לכוחות מחטיבת "אלכסנדרוני" שיצאו להתקפה על עיראק אל-מנשיה, במסגרת מבצע "חיסול".

 

ישובים יהודיים על אדמות הכפר

מושב העולים "עוזה" הוקם בשנת 1958 על אדמות הכפר.[2]

 

מה נשאר מהכפר

הכפר אינו קיים היום. רוב תושביו הם פליטים בירדן, והיתר בגדה המערבית.[3]

 

 

הערות

* בקירוב, ע"פ סימון שטחי השבטים במפת Palestine Land Society.

 

1. אל-עארף, עמ' 122-124. ברסלבסקי, עמ' 250, 268.

2. כל מקום ואתר, שם. תיחום אדמות השבט ע"פ הסימון במפת Palestine Land Society.

3. ראה טבלת פליטים במפת Palestine Land Society.

 

מקורות

אל-עארף עארף, תולדות באר שבע ושבטיה (תרגום: מ. קפליוק, 1937).

ברסלבסקי יוסף, הידעת את הארץ, חלק  ב' - ארץ הנגב (הקיבוץ המאוחד, 1946).

כל מקום ואתר (משרד הבטחון, 1995), הערך "עוזה" (עמ' 245).

מפות ממשלת המנדט (1942) קנ"מ 1:100,000, הדפסה מחודשת 1959.

מפה של נפת באר שבע ב-1948 בהוצאת Palestine Land Society, London (2002).

מפות המרכז למיפוי ישראל, קנ"מ 1:50,000.