ההתנחלות הישראלית בגולן

רמת הגולן היה השטח הכבוש הראשון שבו ישראלים החלו להתנחל, מיד אחרי כיבושה ב-1967. כיום יושבים בגולן כ-17,000 מתנחלים ישראליים, מהם כ-6,300 בישוב העירוני "קצרין" והיתר ב-32 נקודות ישוב קטנות יותר. התנחלויות אלה שולטות על רוב משאבי הקרקע והמים של הגולן. רובן ממוקמות בגולן הדרומי, שם מרוכזות רוב האדמות הטובות לחקלאות. מבחינה ארגונית ההתנחלויות (להוציא העיר קצרין) מקושרות לתנועות מיישבות של מפלגות ציוניות, בעיקר מפלגת העבודה והפועל המזרחי (מפד"ל). אפילו לתנועת "השומר הצעיר", הקשורה למפ"ם/מרצ הדוגלת בנסיגה מהגולן, יש 2 קיבוצים בגולן.

ראשית ההתנחלות - 1967

ההתנחלות הראשונה ברמת הגולן הוקמה ב-14 ביולי 1967, שעה שקבוצת מתיישבים ישראלים, בני קיבוצים בגליל העליון, קיבלו רשות ממפקד פיקוד הצפון דוד אלעזר, להתנחל בתוך בסיס צבאי סורי נטוש בעליקה, במסווה של "מחנה לאיסוף בקר ברמת הגולן". בסוף אוגוסט 1967 הממשלה הציונית אישרה את ההתנחלות, וקבוצת המתיישבים, שכבר מנתה 50 איש, עברה להתגורר בעיר קוניטרה. המתיישבים קראו לעצמם "קיבוץ הגולן". ועדת השמות הממשלתית שינתה אחר כך את השם ל"מרום גולן". התנחלות זו העתיקה במרץ 1972 את מקומה ללוע תל אל-עראם (הר בנטל), שם היא קיימת היום.

בסוף 1967 הוקמה האחזות הנח"ל "גשור" ליד צומת ראפיד. היאחזות זו בוטלה והוקמה מחדש ב-1971 כישוב אזרחי על ידי חברי "השומר הצעיר". התנחלות זו נדדה כמה פעמים ממקום למקום, עד שהתמקמה ב-1976 במקום שבו היא נמצאת כיום.

ההתנחלות בשנים 1968 - 1973

המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית הכינה בנובמבר 1967 תכנית להקמת 10 ישובים ברמת הגולן, שבהם יתגוררו 7,000 מתיישבים. בשנת 1968 הקימה ישראל עוד 3 התנחלויות בגולן:

"עין זיון" – הוקמה ב-23 בינואר 1968 בשעה שקבוצת מתנחלים התיישבו במחנה צבאי סורי נטוש ליד הכפר הסורי הנטוש עין זיואן.

"מבוא חמה" – הוקמה בספטמבר 1968 ליד מוצב עמרת עז א-דין המשקיף לכנרת, והתבססה על קבוצה של 8 איש שהתנחלו ב-22 בינואר 1968 בתחנת הרכבת הנטושה של אל-חמה (חמת גדר) ביוזמת המועצה האיזורית "עמק הירדן". ההתנחלות קלטה אנשים חדשים מישובי עמק הירדן. החל מ-1971 נקלטו בהתנחלות גם מהגרים יהודים מאירופה ואוסטרליה.

"אל-על" – הוקמה כהאחזות נח"ל ליד הכפר הסורי הנטוש "אל-עאל", ואוזרחה ביוני 1970. ב-1973 שונה שמה ל"אלי-עד" על שמו של המרגל אלי כהן שניתלה בדמשק.

במהלך 1968 קבוצות נוספות של מתנחלים התיישבו באופן זמני באיזור הכפר פיק, בדרום הגולן, והיוו את הגרעין להקמת ההתנחלויות "גבעת יואב", "רמת מגשימים", ו"נאות גולן".

בשנת 1969 הוקמה ההתנחלות "רמת מגשימים", במחנה צבאי נטוש בח'ספין (ב-1972 נבנו למתנחלים בתי קבע). ההתנחלות "גבעת יואב ב", הוקמה באותה שנה על אדמות סקופיה. התנחלות זו עברה ב-1973 לאדמות כפר עקב, לאחר ששמה שונה ל"רמות". ההתנחלות "רמת שלום", שהוקמה ב-1969 במקום הכפר הסורי ג'באתא א-זית, התפרקה, ובפברואר 1972 הוקמה במקומה "נוה אטיב", על ידי משוחררי צבא שהתנחלו קודם לכן ליד בירכת ראם.

ביולי 1971 הוקמה ההתנחלות "אל רום" במקום הכפר הסורי הנטוש עין אל-חור. הישוב נהרס במלחמת אוקטובר 1973 ולאחר המלחמה העתיק את מקומו פנימה יותר למקומו הנוכחי ליד עין אל-חג'ל.

בשנת 1972 הוקמה ההתנחלות "גבעת יואב", ליד הכפר הנטוש סקופיה. על חורבות סקופיה ממש הוקמה ההתנחלות "בני יהודה", שמשמשת כמרכז איזורי לישובי הסביבה. במאי 1972 הוקמה ההתנחלות "אפיק" מצפון ל"מבוא חמה", וב-1973 עברה למקומה הנוכחי על חורבות הכפר הסורי הנטוש פיק.

בשנת 1973 הוקמה ההתנחלות "כפר חרוב", על חורבות הכפר הסורי כפר חארב. ההתנחלות "נוב" הוקמה בדרום הגולן, ליד הכפר הנטוש מזרעת נאב, בסוף 1973.

הצבא הסורי נהג להפגיז את ההתנחלויות הסמוכות לגבול. באחת ההפגזות ב-8 ביוני 1970 על האחזות הנח"ל "גשור", נהרגה חיילת ו-10 חיילים נפצעו. ב-11 באוגוסט 1970 נהרגו חמישה מתנחלים כשרכבם עלה על מוקש ליד ההתנחלות "רמת מגשימים". במלחמת 1973 פונו התנחלויות הגולן מהאזרחים הבלתי-לוחמים, אך רק התנחלות אחת – "רמת מגשימים" – נכבשה בידי הצבא הסורי.

ההתנחלות לאחר 1973

לאחר מלחמת 1973 חיזקו המתנחלים ברמת הגולן את עצמאותם, והתנתקו בהדרגה מתלותם במועצות האיזוריות של הגליל העליון ועמק הירדן. הוקמה מועצה איזורית חדשה בשם "גולן", שכללה את כל שטחי הגולן, למעט שטחי 5 הכפרים הסוריים שנשארו. המתנחלים הקימו גוף שמייצג אותם – "ועד ישובי הגולן". גוף זה היה פעיל מאד ביצירת לחץ על הממשלות הישראליות להרחיב את מפעל ההתנחלות בגולן. מפעל המים שמספק מים להתנחלויות (אגודת "מי גולן") הורחב, והוקמו מאגרי מים כדי לכלוא את מי הנחלים הזורמים לכנרת.

הרעיון להקמת עיר יהודית בגולן היה חלק ממצע מפלגת העבודה לקראת בחירות אוקטובר 1973 (מסמך גלילי). לאחר המלחמה, בעקבות לחץ של "ועד ישובי הגולן", החליטה ממשלת גולדה מאיר להקים את העיר, שנקראה "קצרין". ב-1974 התחילו בעבודות להקמתה, על אדמות הכפרים הסוריים הנטושים קצרין ופח'ורה. המתנחלים הראשונים נכנסו לגור בה ב-1977.

בשנת 1974 הוקם המרכז האיזורי "חספין" בדרום הגולן, ליד ח'ספין הסורית. קבוצת מתנחלים שהתנחלה בקוניטרה כדי לסכל את החזרתה לסוריה במסגרת הסכמי הפרדת הכוחות, הועברה עם פינוי העיר למחנה צבאי נטוש בח'ושניה, ובספטמבר 1978 הועברו להתנחלות "קשת" שהוקמה עבורם מדרום לח'ושניה.

לאחר גינוי הציונות באו"ם כתנועה גזענית החליטה ממשלת רבין להוכיח את נכונות ההחלטה על ידי הקמת ארבעה התנחלויות נוספות בגולן: "אודם", "מעלה גמלא", "שעל", ו"יונתן".

בדצמבר 1975 הוקמה ההתנחלות "אודם" בתחומו של מחנה צבאי סורי נטוש בצפון הגולן, אך ההתנחלות לא החזיקה מעמד ורוב אנשיה עזבו. רק במאי 1981, עם הגעתם של קבוצות מתנחלים חדשות, היא הוקמה מחדש במקומה הנוכחי למרגלות תל אל-אחמר (הר אודם). "מעלה גמלא" הוקמה ב-1975 בדרום הגולן, ליד ח'ירבת ח'וח'ה, ובשנת 1979 הוזזה כ-200 מערבה, אל שפת המצוק. בשנת 1976 הוקמו ההתנחלות "שעל" (ראשי תיבות של "שב עם לאדמתו"), ליד גמלא, וב-1980 עברה למקומה הנוכחי בצפון הגולן, על חורבות הכפר הסורי קרחתא. ההתנחלות "יונתן" הוקמה ב-1976 במקום הכפר הסורי פרג', וכעבור שנתיים עברה למקומה הנוכחי.

בשנת 1977 הוקמה ההתנחלות "נאות גולן", מצפון לכפר הנטוש פיק. במאי 1978 הוקמה ההתנחלות "אורטל", על אדמות א-דלוה שבמרכז הגולן, על ידי קבוצת מתנחלים שישבו קודם לכן במרום גולן. ביולי 1978 הוקמו ההתנחלויות "אבני איתן" מצפון-מזרח לכפר הסורי הנטוש אל-עאל, על ידי קבוצת מתנחלים שישבו לפני כן בנוב, וההתנחלות "אניעם", מצפון-מזרח לכפר הסורי הנטוש א-טיבה, על ידי קבוצת מתנחלים שישבו עד אז ברמות. ההתנחלות השניה של "השומר הצעיר" - "נטור" - הוקמה ב-1978 בדרום הגולן, ליד אום אל-קנאטר. בשנת 1981 הוקמו ההתנחלויות "אלוני הבשן", על אדמות ג'ויזה, ו"מיצר", על אדמות רג'ם אל-יאקוצה (התפרק ויושב מחדש ב-1991). "קלע-גולן" הוקמה ב-1984 ליד הכפר קנעבה (ישוב זה לא החזיק מעמד וב-1991 הוקם במקומו הישוב "קלע-אלון"). "קדמת צבי" הוקמה ב-1985 על אדמות עין סמסם ונעראן, בידי מתנחלים שישבו קודם בקלע-גולן.

ההתנחלויות האחרונות שהוקמו בגולן היו "חד נס", שהוקמה בשנת 1989 במערב הגולן, "כנף" בשנת 1991 ליד הכפר הסורי מזרעת כנף, ו"נמרוד" בין מג'דל א-שמס למסעדה, שראשיתה בהאחזות נח"ל מתחילת שנות ה-80, ושאוזרחה בינואר 1999.

אחרית דבר

בדצמבר 2003 פורסם בעיתונות כי הממשלה הציונית מתכננת להכפיל את מספר המתיישבים הציוניים ברמת הגולן, וכי החלו בבניה מסיווית במקום. כן נמסר על תגובות גינוי מצד סוריה לתכנית זו. שר השיכון הישראלי אפי פיין אמר לכתב טלויזיה שרמת הגולן היא "שלנו" ואנחנו "ניישב אותה". שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי אמר כי לדעתו עדיף להפנות את מאמצי ההתיישבות לגליל כי "שם יש בעיה" (כלומר, רוב ערבי). לדידו של פריצקי רמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל ולא "שטח כבוש". אבל היה מעדיף ליישב את הגליל בגלל המאזן הדמוגרפי.

ההתנחלויות בגולן כיום (2005)

על אדמות הכפר הסורי	מספר תושבים	שיוך ארגוני	צורת הישוב	שנת הקמה (במקומו הנוכחי)	שם הישוב	מס'
אל-עאל	350	הפועל המזרחי	מושב	1978	אבני איתן	1
אין נתונים	100	העובד הציוני	מושב	1981	אודם	2
א-דלוה	250	תק"ם	קיבוץ	1978	אורטל	3
עין אל-חג'ל / בוקעאתא	300	תק"ם	קיבוץ	1973	אל רום	4
ג'ויזה	250	הפועל המזרחי	מושב	1981	אלוני הבשן	5
אל-עאל	250	תנועת המושבים	מושב	1973	אלי עד (אלי על)	6
אל-עמודיה?	350	תנועת המושבים	מושב	1978	אניעם	7
פיק	300	תק"ם	קיבוץ	1973	אפיק	8
סקופיה	950	המרכז החקלאי	ישוב קהילתי	1972	בני יהודה	9
סקופיה	400	תנועת המושבים	מושב	1972	גבעת יואב	10
עדיסה	אין נתונים	הקיבוץ הארצי	קיבוץ	1976	גשור	11
אין נתונים	400	חרות-בית"ר	ישוב קהילתי	1989	חד-נס	12
מזרעת נאב	700	אין נתונים	כפר	1974	חספין	13
תנוריה	300	הפועל המזרחי	מושב	1978	יונתן	14
מזרעת כנף	אין נתונים	אין נתונים	מושב	1991	כנף	15
כפר חארב	250	תק"ם	קיבוץ	1973	כפר חרוב	16
כפר חארב	350	תק"ם	קיבוץ	1968	מבוא חמה	17
רג'ם אל-יאקוצה	50	תק"ם	קיבוץ	1981	מיצר	18
ח'ירבת ח'וח'ה	300	תנועת המושבים	מושב	1979	מעלה גמלא	19
אל-מנצורה	400	תק"ם	קיבוץ	1972	מרום גולן	20
פיק / סקופיה	250	העובד הציוני	מושב	1977	נאות גולן	21
מזרעת נאב	450	הפועל המזרחי	מושב	1973	נוב	22
ג'באתא א-זית	אין נתונים	העובד הציוני	מושב	1972	נוה אטיב	23
מג'דוליא?	50	הקיבוץ הארצי	קיבוץ	1978	נטור	24
מג'דל א-שמס	אין נתונים	אין נתונים	אין נתונים	1999	נמרוד	25
עין זיואן	200	תק"ם	קיבוץ	1968	עין זיון	26
נעראן / עין סמסם	300	התאחדות האיכרים	מושב	1985	קדמת צבי	27
אין נתונים	60	אין נתונים	אין נתונים	1991	קלע (קלע אלון)	28
קצרין, פח'ורה	6300	אין	ישוב עירוני	1974	קצרין	29
ח'ושניה	500	הפועל המזרחי	מושב	1978	קשת	30
כפר עקב	500	תנועת המושבים	מושב	1973	רמות	31
ח'ספין	450	הפועל המזרחי	מושב	1969	רמת מגשימים	32
קרחתא	220	חרות-בית"ר	מושב	1980	שעל	33

מקורות:

אנציקלופדיה מפה, www.mapa.co.il.

כל מקום ואתר, משרד הבטחון, 1995.

מעוז צבי אורי ורמונה בר-לב, "סיפור ההתיישבות בגולן", www.golan.org.il/vaad/hityash.htm

שור נתן. תולדות הגולן. אפי מלצר, 2002.