נתונים:
נ"צ :
2255.2695
גובה מעל פני הים :
830 מ'
נפה (1967) :
קוניטרה
מס' תושבים (1967)* : 670
תאריך נפילה :
יוני 1967
יחידה כובשת :
אין נתונים
ישובים על אדמות הכפר: (אין)
כפר סורי נטוש במרכז רמת
הגולן, 11.5 ק"מ מדרום לקוניטרה. היה בנוי על חורבות ישוב מן התקופה
הביזנטית, ששרידיו שולבו בבתי הכפר. לכפר היו שני מקורות מים עיקריים: בירכת
א-רמתאניה ממזרח, ועין א-רמתאניה מצפון. דרכים יצאו מהכפר לישובים הסמוכים ח'ושניה
ועין אל-ורדה.
ראשיתו של הישוב במקום הוא
בתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה"ס). ישוב זה ישב על גבעה כ-500 מ'
דרומית-מזרחית לכפר של ימינו. סביב ישוב זה נתגלו חרסים מן התקופה, ועשרות
דולמנים.
במאה הראשונה לפנה"ס
הוקם ישוב חקלאי קטן במקומו של הכפר בן זמננו. בסקר ארכאולוגי נתגלו שם שרידי
מבנים, מחצבות אבן ומערכת קבורה. על הימצאותם של יהודים במקום מעידות מנורות
חקוקות על משקופי הבתים. הישוב שגשג עד המאה ה-2, ותושביו התפרנסו מגידול דגנים.
עם ירידת מצב הבטחון באיזור עקב חדירת נוודים במאה ה-3 הוקם בישוב מגדל שמירה.
בשנת 377 הוקם על הגבעה העליונה של הכפר מבנה גדול, ששימש כמרטיריון של יוחנן
המטביל. כתובת יוונית הנציחה את מקים המבנה.
בתקופה הביזנטית א-רמת'אניה
גדלה לכדי עיירה ששטחה כלל עשרות דונמים. תושביה היו בעיקר נוצרים והמקום הפך
להיות מוקד עליה לרגל של שבטים ערבים נוצרים שציינו את יום הולדתו של יוחנן המטביל
ואת יום רציחתו. מבנה המרטיריון שופץ ונוספו לו עיטורים ורצפת פסיפס. לידו הוקם
מנזר.
הישוב הביזנטי חרב לאחר
הכיבוש המוסלמי (שנת 636). בתקופה הממלוכית יושב המקום מחדש לזמן קצר. בתקופה
העת'מאנית הקדומה שימש המקום למרעה של שבטים נוודים. החוקר הגרמני אולריך זטצן (Ulrich Seetzen) שביקר בגולן ב-1805 הזכיר את שמו של הכפר אך לא ברור אם הוא היה
מיושב אז. יהודים בני צפת התיישבו בא-רמת'אניה ב-1885 אך נסיון התיישבות זה לא עלה
יפה בגלל מחסור באמצעים כספיים והיעדר סיוע מצד השלטונות שאף סרבו לרשום את הקרקע
על שמם של המתיישבים. המקום נעזב כעבור שנתיים. א-רמת'אניה יושבה לבסוף בידי
מתיישבים תורכמנים. הם השתמשו לבניית בתיהם בשרידי המבנים מהתקופה הביזנטית.
שומאכר מזכיר את הכפר בביקורו בגולן בשנת 1913, ומציין כי תושביו הם תורכמנים.
במפקד 1960 נמנו בכפר 541 תושבים. ב-1967 מנה הישוב כ-670 תושבים.
א-רמת'אניה נכבשה ביוני 1967
בידי הצבא הישראלי והוחרבה לאחר מכן. המקום שוחרר לזמן קצר בידי הצבא הסורי
באוקטובר 1973, אך שב ונכבש בידי הישראלים.
הערות:
* מספר התושבים בשנת 1967
חושב לפי נתוני מפקד האוכלוסין 1960 בתוספת 3% ריבוי טבעי לכל שנה.
מקורות:
דופין קלודין ושמעון גיבסון,
"ישובים עתיקים וסביבתם בלב הגולן – תוצאותיהן של עשר שנות סקר
(1978-1988)", קתדרה 73 (ספטמבר 1994).
כל מקום ואתר (משרד הבטחון, 1995), הערך
"חרבת רמתניה", עמ' 139.
קיפניס יגאל, "המפה
הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים", קתדרה 116 (תמוז תשס"ה),
עמ' 117-146.
שור נתן, תולדות הגולן
(אפי מלצר, 2002), עמ' 59, 64, 132, 188, 193-194, 290.
מפת טיולים וסימון שבילים –
החרמון והגולן, קנ"מ 1:50,000, הוצאת החברה להגנת הטבע.