נתונים:
נ"צ : 2245.2959
גובה מעל פני הים : 1,127
מ'
נפה (1967) : קוניטרה
מס' תושבים (1967)* : 250
תאריך נפילה : אין
נתונים
יחידה כובשת : אין
נתונים
ישובים על אדמות הכפר: (אין)
כפר סורי נטוש בצפון הגולן,
כ-2 ק"מ דרומית-מזרחית למג'דל א-שמס. תושביו היו בני העדה הדרוזית, שהתיישבו
במקום במאה ה-19. במפקד 1960 נמנו בכפר 200 תושבים, וב-1967 התגוררו בו כ-250
תושבים. המקום נכבש בידי הצבא הישראלי ביוני 1967 ותושביו לא גורשו. כך הפך כפר זה
להיות אחד מתוך 6 כפרים בגולן שנשארו מיושבים לאחר 1967. במפקד שערך הממשל הצבאי
הישראלי באוגוסט 1967 נמנו בכפר 173 נפשות, נתון המצביע על כך שחלק קטן מתושביו
עזבוהו. אולם בגלל קרבתו לקווי שביתת הנשק החליט הצבא הישראלי כי יש לפנותו
מתושביו לחלוטין. הממשל הצבאי החל ללחוץ על התושבים לעקור למסעדה הסמוכה. רוב
התושבים אכן עזבו עד 1970, ונותרו בכפר משפחות בודדות. ואז, בתאריך כלשהוא בשנת
1970 הצבא גרש את המשפחות הנותרות למסעדה והרס את הכפר. במקום נבנה מוצב צבאי.
ב-6 באוקטובר 1973 בוצע במקום
זה מאמץ משני של הדיויזיה הממוכנת הסורית מס' 7 לפרוץ לצפון רמת הגולן. חטיבת
חי"ר מרוקאית, שסופחה לצבא הסורי, בסיוע פלוגת טנקים, ניסתה לכבוש את הכפר אך
נהדפה. הכוחות הישראליים במקום כללו מחלקת חי"ר מגדוד 13 של חט' גולני ומחלקת
טנקים מגדוד 74. לאחר שב-7 באוקטובר הגיעה למקום תגבורת ציונית נשברה סופית ההתקפה
הסורית בגזרה זו. הכפר נותר בידי ישראל.
הערות:
* מספר התושבים בשנת 1967
חושב לפי נתוני מפקד האוכלוסין 1960 בתוספת 3% ריבוי טבעי לכל שנה.
מקורות:
הבר איתן, זאב שיף (עורכים), לקסיקון מלחמת יום הכיפורים
(זמורה-ביתן-דביר, 2003), הערך "מוצב 104", עמ' 258-259.
פח'ר א-דין סלמאן, "ההיבטים ההסטוריים והפוליטיים",
אצל ליסה חג'ר (עורכת), עשרים וחמש שנים של כיבוש ישראלי של רמת הגולן הסורית
(אנגלית), האגודה הערבית לפיתוח מג'דל שמס, 1993, עמ' 17-18.
קיפניס יגאל, "המפה
הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים", קתדרה 116 (תמוז תשס"ה),
עמ' 117-146.
שור נתן, תולדות הגולן
(אפי מלצר, 2002), עמ' 154.
כל מקום ואתר (משרד הבטחון, 1995), הערכים
"סחיתא" ו"סחיתא ג'דידה", עמ' 241.
מפת טיולים וסימון שבילים –
החרמון והגולן, קנ"מ 1:50,000, הוצאת החברה להגנת הטבע.