הנכבה של הגולן (1967)

רמת הגולן (בערבית: הדבת אל-ג'ולאן) היא חבל ארץ בדרומה של סוריה, אשר חלקו הגדול נכבש בידי ישראל ביוני 1967. לפני הכיבוש חיו בשטח זה קרוב ל-130,000 ערבים סורים, בעיר המחוז קוניטרה, ב-140 כפרים ועיירות, ובעוד כ-60 ישובים קטנים יותר, שנקראו "מזרעות" (חוות). רוב התושבים ברחו או גורשו במהלך המלחמה או לאחריה, ונותרו בסופו של דבר רק 6,400 תושבים ב-5 כפרים. רוב התושבים שהורשו להישאר בגולן הם בני העדה הדרוזית, דבר אשר מעלה את השאלה האם היתה מדיניות שונה כלפי דרוזים (גם ב-1948 ישראל לא גרשה דרוזים).

מדינת ישראל הרסה את עשרות הכפרים הנטושים (כפי שעשתה למאות הכפרים הפלסטיניים הנטושים אחרי 1948), והקימה בשטחם התנחלויות יהודיות.

במלחמת אוקטובר 1973 לא הצליח הצבא הסורי לשחרר את הגולן, ולאחר כמה ימי לחימה נהדף, וכוחות ישראליים אף כבשו שטחים נוספים בסוריה. ב-1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות אשר במסגרתו פינה הצבא הישראלי את השטחים החדשים שכבש וגם שטחים מסויימים שהיו בידיו בגולן מאז 1967 ובהם העיר קוניטרה ומספר כפרים. קוניטרה הוחרבה ביסודיות על ידי ישראל לפני שהוחזרה לסורים ואלה הותירו אותה במתכוון חרבה כעדות לפשעי ישראל. איזור חיץ של האו"ם הוקם בשטח המפונה, ואיזור דילול כוחות הוקם משני צדדיו. הסכם זה הוכיח עצמו כיעיל כאשר כמעט ולא היו תקריות צבאיות בגולן לאחר 1974.

בדצמבר 1981 ישראל הלכה צעד נוסף וסיפחה את הגולן הכבוש באופן חד-צדדי ובלתי-חוקי. הממשל הצבאי הישראלי בוטל והחוק הישראלי הוחל באופן רשמי. התושבים הסורים בגולן אולצו, אל אף התנגדותם, לקבל תעודות זהות ישראליות (אך ללא אזרחות ישראלית).

כיום מונים התושבים הסורים בגולן כ-20,000 נפש, קצת יותר ממספר המתנחלים הישראלים, שמונים כ-17,000 נפש. עם זאת מיותר לציין, שההתנחלויות הישראליות שולטות על רוב משאבי האיזור הטבעיים בגולן - הקרקע והמים. למרות כל מאמצי הממשלות הציוניות ליישב את הגולן ביהודים, הרי שמספר המתנחלים נותר זעום גם אחרי קרוב ל-40 שנות כיבוש, ומספר ההתנחלויות הפזורות בשטח אינו עולה על 35 (לעומת 200 ישובים לפני 1967!). ניתן לומר שהגולן נמצא היום בנקודת שפל מבחינה ישובית.

התושבים הסורים שנותרו בגולן תחת שלטון ישראל סובלים מאפליה דומה לזו שהיא מנת חלקם של האזרחים הפלסטינים תושבי ישראל: הגישה שלהם לקרקע ולמקורות מים מוגבלת, כפריהם סובלים ממחסור בקרקע לבנייה, מהזנחה, וממדיניות תכנון שמבקשת לצמצם את שטח המחיה שלהם למינימום. מצד שני הם אינם מסתירים את נאמנותם לסוריה, ובכפריהם נערכות הפגנות לציון יום העצמאות הסורי.

העקורים הסורים, אשר מונים כיום כחצי מליון נפש, אינם שוכחים את הגירוש, ומצפים ליום שבו ישובו לאדמותיהם.

מפת הכפרים ההרוסים ברמת הגולן

(ניתן להקיש על הכפרים במפה לקבלת מידע עליהם)

הגולן הצפוני

הגולן התיכון

הגולן הדרומי

קרא על הגולן בהרחבה:

1. תיאור גאוגרפי כללי של רמת הגולן

2. ההסטוריה של הגולן

3. הרקע לכיבוש הגולן: השטחים המפורזים ותקריות הגבול (1949-1967)

4. החיים בגולן לפני הכיבוש

5. כיבוש הגולן (1967)

6. גירוש תושבי הגולן והרס הכפרים

7. ההתנחלות הישראלית בגולן

8. מלחמת 1973 בגולן

9. סיפוח הגולן (1981)

10. המדיניות כלפי התושבים הסורים שנותרו בגולן

11. על עקורי הגולן